בתוך השקט, אני יודעת בדיוק מי אני.
אין שאלות, אין חפירה אינסופית של מה בכלל מיוחד בי.
בתוך השקט אני פשוט אני.
אשה, אמא, חברה, בת ואחות,
יהודיה, מאמינה ברוח האדם ובכח האינסופי שבאדם, מאמינה באלוהים ובעצמי.
סקרנית מאד, אוהבת ללמוד, אוהבת לעזור לאנשים לצאת ממצוקה,
נהנית לראות שינוי והתפתחות בכל,
אוהבת את הטבע,
אוהבת מאד את ההר עליו אני גרה.
אם קמתי ויש יום מעונן, בא לי להתכנס, ולא ממש רוצה לצאת.
אם קמתי באביב - אי אפשר להחזיק אותי בבית.
לבית שלי יש 5 דלתות דרכן כל היום אני יוצאת ונכנסת,
חייבת להרגיש את החוץ כל הזמן.
כמה אני מודה על חיי קרוב לטבע. לפעמים אני משתעשעת בלחיות בעיר גדולה,
קרוב לתרבות ולכל מה שמופיע במוסף "גלריה"
אבל האמת שלי נמצאת בקולות השקט..
השנה הזו מאד שונה ממה שתכננתי אותה לפני ראש השנה.
נכנסתי ללימוד מאד אינטנסיבי ומאד עשיר ומגוון.
הוא דורש ממני משמעת, תהליך פנימי, למידה וזכרון,
ובכל יום אני מודה עליו מחדש.
הוא שם את כל התוכניות המתוכננות,
אלו שלפיהם הייתי בטוחה שתהיה השנה - בצד.
ומחייב אותי לפעול בדרכים מגוונות ולא צפויות,
שבזכותם אני נחשפת לחוויות חיים חדשות ולאנשים חדשים.
אני מקווה שאצליח להרצות לעוד הרבה אנשים.
יש מתנה גדולה בהרצאה שלי,
שרוצה להגיע לכמה שיותר אנשים.
ואני מחכה ליום שההרצאה תפרוץ ותצא אל העולם
זקופה ומשוחררת...